לוי רמות עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' ודולי ואחרים

החלטה

בפני ערעורים הדדיים על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ שניתנה במסגרת בקשה בטענת פרעתי שהגישו המשיבים (בתיק 57241-05-11 ). (בהחלטה זו תיקרא חב' לוי רמות עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ – המערערת, והמשיבים (106 במספר) יקראו המשיבים.

בתיקים נשוא הערעור הוגש לביצוע פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים. בפסק דין זה, שניתן ביום 26.2.06, נקבע כי עמותת ז.פ. (להלן:"העמותה"), שהמשיבים נמנים על חבריה, חייבת לשלם למערערת סך של 9,266,795 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.10.00 ועד התשלום בפועל. כן נקבע בפסק הדין כי אם העמותה לא תשלם את החוב אזי הוא יחול על המשיבים (ואחרים) באופן בו כל בית אב ישלם סך של 53,877 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.10.10 ועד התשלום בפועל. כמו"כ חויב כל בית אב לשלם שכ"ט בשיעור 15% בצירוף מע"מ מכלל החיובים של כל בית אב. כן נקבע כי איחור בתשלום יזכה את התובעת בריבית פיגורים כמפורט בחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א – 1961.

העמותה לא שילמה את חובה וגם המשיבים לא שילמו את חובם לכן המערערת פתחה תיק הוצל"פ נגד כל אחד מהמשיבים על סכום החוב שנקבע בפסק הדין.

לפני פתיחת תיק ההוצל"פ הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט העליון וכן בקשה לעיכוב ביצוע. ביהמ"ש העליון קבע, בסופו של דבר, כי ההליכים יעוכבו אם כל בית אב יפקיד בקופת ביהמ"ש המחוזי סכום שנקבע. ביהמ"ש קבע גם כי המערערת תהיה רשאית למשוך את הסכומים המופקדים אם תפקיד ערבות בנקאית באותו סכום, כאשר נקבע כי אם בסופו ושל דבר הערעור ידחה יישאו המשיבים בעלות הערבות הבנקאית. חלק מהמשיבים הפקידו את הסכום שנקבע וההליכים לגביהם עוכבו. המערערת הפקידה ערבות בנקאית בשיעור חלק מהסכום המופקד וקיבלה לידיה את הסכומים המופקדים, באותו סכום של הערבות הבנקאית שהופקדה. הערעור שהגישו המשיבים לבית המשפט העליון נדחה. יש לציין עוד כי לפי פסק הדין שהוגש לביצוע היה צריך להשאיר חלק מהסכומים שישלמו המשיבים כ- 2.5 מליון ₪ בנאמנות אצל עו"ד יוסף לוי, שכן, בין הצדדים והעמותה מתנהלים עוד הליכי בוררות בקשר לפרוייקט נשוא החוב.

המשיבים הגישו בקשה בטענת פרעתי בה טענו כדלקמן:

א. יש לחשב את ריבית הפיגורים רק מיום מתן פסה"ד בבית המשפט העליון וזאת משום שבתקופת הביניים היה עיכוב ביצוע.

ב. יש לקזז מהחוב את הסכומים שהופקדו בבית המשפט המחוזי מיום הפקדתם ולא מיום העברתם למערערת.

ג. שכ"ט עו"ד שנפסק בבית המשפט היה צריך להיות מחושב מיום מתן פסק הדין 26.2.06 ולא מיום 24.10.10 כפי שביקשה המערערת .

ד. יש לתת הוראות לגבי הפקדת הסכומים שעל פי פסק הדין היו צריכים להיות מופקדים בנאמנות אצל עו"ד לוי.

ה. יש לקבוע שכ"ט בהוצל"פ (בנוסף לשכה"ט שנקבע בבית משפט) רק שכ"ט א' (3% מהחוב) ולא שכ"ט ב'. שכן, זה שכה"ט שהיה נקבע אילו היה נפתח תיק הוצל"פ אחד לגביית סכום החוב מכל המשיבים.

כב' הרשם קטוביץ קבע בהחלטתו לגבי כל אחד מהנקודות הנ"ל כך:

א. בכל תקופת עיכוב הביצוע אין לגבות ריבית פיגורים.

ב. כיון שהמערערת היתה רשאית לקבל לידיה את הכספים שהפקידו המשיבים (מי מהם שהפקיד) לצורך עיכוב הביצוע מיד עם הפקדתם כנגד ערבות בנקאית, יש לראות את מועד ההפקדה כמועד שבו בוצע תשלום בפועל למערערת. העובדה שהמערערת בחרה שלא להפקיד ערבות בנקאית ולקבל את הכסף (לפחות לא כל הכסף) אינה צריכה לפעול לרעת המשיבים.

ג. יש לחשב את שכ"ט עוה"ד מיום מתן פסה"ד לא לפני כן.

ד. יש לפנות בשאלת הבהרה לבית המשפט לענין הכספים שהיו אמורים להיות מופקדים אצל עו"ד לוי.

ה. פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי קבע חוב לגבי כל אחד מהמשיבים לכן בצדק נפתח תיק הוצל"פ נפרד לכל אחד מהם ובצדק הוסף בכל תיק שכ"ט א' ושכ"ט ב'.

על החלטה זו הוגשו 2 הערעורים.

המערערת תוקפת את ההחלטה בענין ריבית הפיגורים לתקופת עיכוב הביצוע, ואת ההחלטות לענין המועד שבו יש להפחית את החוב לגבי כל משיב- מועד ההפקדה או מועד העברת הכספים בפועל וכן את ההחלטה לגבי אופן חישוב שכה"ט.

המשיבים הגישו ערעור על ההחלטות בענין משלוח שאלת ההבהרה ובענין שכר הטירחה בהוצל"פ.